לוּסְיָאן בהיתי מהחלון עד שהשמיים החשיכו, שקוע במחשבותיי. כל כך הרבה דברים קרו בזמן כל כך קצר, וזה גרם לי להעריך דברים שקודם לכן לקחתי כמובנים מאליהם. אבא שלי נעלם, אמא שלי הייתה היסטרית ואחותי לא דיברה איתי. הייתה גם הסוגיה של בת הזיווג שלי שמזדווגת עם מישהו אחר, ושאמא שלי ארזה את חפציה ועזבה את הבית הבוקר בלי לומר לנו מילה. בקיצור נמרץ, החיים שלי התפרקו לגורמים ולא נראה היה שהם יתוקנו בזמן הקרוב