"מותק!" סלסט התעופפה לעברי ברגע שיצאתי מהמעלית. "חיפשתי אותך בכל מקום. לאן נעלמת?" החיוך הרחב שליווה אותי מאז שהזדווגתי עם הנסיך נעלם כלא היה כשראיתי את חברתי הטובה ביותר. היא הייתה האדם היחיד שציפיתי שתשים לב שעזבתי את מרתף הלהקה, ועדיין לא הכנתי תירוץ למסור לה אם תישאל מדוע אינני שם עוד. כפי שהתברר, אזל לי הזמן להמציא תירוץ כשהיא ארבה לי באותו בוקר. "היי, סלסט." חיבקתי אותה בחזרה בזמן שהמוח שלי