חלק ממני ידע שאני ישנה כשלבי החל לפעום בחוזקה. התקרית התרחשה לפני שלושה שבועות, אך גופי עדיין קפא וכאב מוכר הלם בי. התנשפתי וניסיתי להכריח את עצמי להתעורר, אך ככל שהשתדלתי יותר, כך שקעתי עמוק יותר אל תוך הסיוט. "תתעוררי, סגירה," שמעתי קול שהדהד סביבי, כאילו בקע מחדר מרופד ברמקולים. "אני כאן," המשיך הקול. "אני שומר עלייך." המילים האחרונות נאמרו בקול שקט, שנשמע חנוק מרגשות. הרגשתי יד מסרקת בעדינות א