לא הייתי צריכה שיובילו אותי ביד אל המקום שבו הוחזק אויבי המר ביותר. הזאבה שלי איתרה את ריחו מבין שלל הניחוחות שבצינוק. ולנס תפס בזרועי כשפניתי להתרחק ממנו, נחושה למצוא את זאוויר.
"האנשים יודעים עלייך עכשיו. אני מציע שנלך הביתה. נוכל לעשות את זה ביום אחר." הבעת פניו הבהירה לי שהוא גמר אומר ושאין לו כל כוונה לסגת. לרוע המזל, גם אני גמרתי אומר בליבי. אחרי שראיתי את לוסיאן, לא אמצא מנוח עד שאראה את זא
















