הצלחתי להירדם רק לפנות בוקר, אבל הרגשתי כאילו רק עצמתי עיניים כשדפיקות רמות נשמעו בדלת. לקח לדפיקות דקה שלמה לחדור לחלומותיי עד שקלטתי את הרמז לזוז. סלסט פתחה את הדלת עוד לפני שהתעוררתי לגמרי. כשיצאתי מהחדר שלי, נתקלתי פנים אל פנים בג'בארי חמור סבר. הזיכרונות שדחקתי הצידה כדי לישון הציפו שוב את תודעתי כשראיתי אותו מביט בי כך. "מה קרה לו?" שאלתי, ובולעת את הגוש שחסם את גרוני. "קיבלנו קריאה." הוא עצ