חברתי יצאה מהחדר שלה מתישהו לפני ארוחת הצהריים. עד אז כבר אכלתי את ארוחת הבוקר שלה, ונאלצתי להכין לעצמי משהו אחר. "בוקר טוב," היא אמרה, מפהקת. עיניה היו עייפות ונפוחות, וגוון פניה עמום. היא הספיקה להתרחץ ולהחליף לבגדים שאיתם הגיעה. "בוקר טוב." הנחתי את ספל התה שלי והזמנתי אותה לשבת לצדי. "מה שלומך?" שאלתי. היא משכה בכתפיה. "אני מצטערת שהתפרקתי אתמול," היא אמרה בחיוך עייף. "הגבתי בצורה מוגזמת, אבל