"אני נשבעת, זה לא מה שאתה חושב," אמרתי לוולנס, רצה אחריו כשהוא הפנה את גבו והוביל אותנו לבית הלהקה. "מה אני חושב?" שאל קולו הקריר. הקור בקולו הותיר אותי חסרת תחושה ונואשת. הזאבה שלי כבר יצרה איתו קשר והייתה נואשת לא להרוס אותו. 'אני אמות אם הוא ידחה אותנו, אייסל. תפני אליו. תפני לזאב שלו. הוא בן הזוג האמיתי שלנו!' היא לא הפסיקה לצעוק בתוך ראשי בעודי רצה אחרי ולנס, שלא הסתובב אליי ולא האט את צעדיו