יְלָלָה. יָלַלְתִּי. הָיִיתִי בְּצוּרַת הַזְּאֵבָה שֶׁלִּי, עוֹמֶדֶת עַל גִּבְעָה וּמַבִּיטָה עַל הַמַּרְאֶה הַמְּהַמֵּם בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי מֵמַּי. וַאֲנִי יוֹלֶלֶת אֶל הַיָּרֵחַ. יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים לְפָרֵק בַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁמַּסְחִים אוֹתִי. אֲבָל בְּצוּרָה טוֹבָה. הַיְּלָלָה דָּעֲכָה וְנִסִּיתִי לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמִי. הָיִיתִי יַצִּיבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל כַּפּוֹת ר
















