היום החמישי של המשחקים הגיע והייתי חרד יותר מאשר ביום הרביעי. הייתי נחוש לוודא שאיימי ושאר חברי הלהקה שלי יהיו בטוחים. הקפדתי להישאר קרוב לאיימי כשנכנסנו לאצטדיון וחיכינו להוראות שלנו. "זה רק אני או שאנחנו מקבלים יותר תשומת לב מהרגיל?" שאל סאם אחרי זמן מה. שמתי לב לאותו הדבר והנהנתי. "אני חושב שזה בגלל זאבה אדומה מסוימת," אמר לנו רעמסס בחיוך. כולנו הסתכלנו על איימי. "אני?" היא שאלה. "מה אתה יודע?"