פינלי ישב על הספה בחדר החשוך. מרפקיו על ברכיו וראשו נשען על ידיו. ניגשתי לאח. ידעתי שתמיד יש לו עצים מוכנים בעונה הזו של השנה. האש נדלקה בלי בעיה. ניגשתי לספה וישבתי לידו. "אני לא יודע אם אני יכול לעשות את זה," הוא אמר בלי להרים את מבטו. "אני יודעת איך אתה מרגיש, אבל אתה תמצא דרך," אמרתי לו. "בדקת את הכתף שלך?" "בדקתי. הם אמרו שבזבזתי להם את הזמן," אמרתי. פינלי הפנה את ראשו ונתן לי מבט צידי. "בסדר