הגענו לעיירה אחר הצהריים והנחתי את מרטין לדיינר. בקושי הספקתי לצאת מהמכונית וכבר מצאתי את עצמי בחיבוק. סיסי צווחה כשחיבקה אותי. צחקתי וחיבקתי אותה בחזרה. "את נראית מדהים!" היא אמרה לי. "תראי מי שמדברת. את קורנת," אמרתי לה. היא צחקקה. "אני שמחה בצורה מעצבנת," היא הודתה, וגרמה לי לצחוק. "ככה צריך להיות. בואי תכירי את חבר שלי," אמרתי ומשכתי אותה למקום שבו מרטין עמד בחיוך משועשע. "סיסי, זה מרטין. מרטי