הייתי במשרד שלי והסתכלתי על הרשימה הקצרה של חברים פוטנציאליים שאקח למשחקים. יכולנו להביא חמישה והיינו צריכים צוות מעוגל, מוכן להתמודד עם הכל. נשמעה דפיקה על מסגרת הדלת, הדלת שלי בדרך כלל הייתה פתוחה כשהייתי במשרד שלי. הרמתי את מבטי וראיתי את מדו ומרטינה. חייכתי אליהן. "שלום, אם זו לא הזאבה הכי חמודה בלהקה," אמרתי. "היי, זו היא, ויש לה גם את הבת שלה," אמרה מדו ושתינו צחקנו. "מה ילדת יום ההולדת עושה