מכון רויאל קריק היה מוסד חינוכי מוביל שקיבל אליו כל מיני תלמידים מוכשרים. המורים היו אלה שהקצו תלמיד לכיתה. מעולם לא היה מצב שבו תלמידים בחרו מורים וכיתות. מי הייתה התלמידה הזו מהכפר? "כיתה ב'," אמרה ניקול באדישות. עיניה של גברת אמרסון שוב נפערו מיד. בהשוואה לאדון קנדי הצבוע, ניקול העדיפה את גברת אמרסון הישרה. "אוקיי, אז כיתה ב'." גברת פארל הנהנה בהסכמה עם רמז של מראה מתרפס בעיניה, מה שהפתיע את שני המורים. הם תהו מי ניקול שהיא יכולה לגרום למנהלת להתחנף. "גברת פארל, איך את יכולה לתת לתלמידים לבחור כיתות?" זה היה חסר תקדים. כיתות א' וב' היו הכיתות הטובות ביותר בשכבה י"א. "הוחלט, גברת אמרסון. קחי את ניקול לכיתה." גברת פארל נראתה קצת לא מרוצה עכשיו ונתנה את הפקודה. "גברת פארל..." פניה של גברת אמרסון החווירו. היא לא ציפתה שלא יהיה מקום למשא ומתן. אדון קנדי חייך בניצחון ואמר, "אני אלך עכשיו, גברת פארל." גברת פארל הנהנה והתיישבה כאילו לא רצתה לבזבז זמן נוסף בדיבורים. גברת אמרסון נשכה את שפתיה בתסכול ופנתה להסתכל על ניקול. "בואי נלך!" ניקול הלכה אחריה אל מחוץ למשרד. גברת אמרסון הלכה במהירות לכיתה בעקבים הגבוהים שלה, כאילו היא להוטה להיפטר ממנה. בהגיעה לדלת הכיתה, גברת אמרסון עצרה לפתע. "לא אכפת לי מי את. מאחר שבחרת בכיתה שלי, אל תגררי את הכיתה שלי למטה איתך. אני רוצה שתדביקי את שאר חברי הכיתה תוך חודש." בכך, גברת אמרסון הסתובבה ונכנסה לכיתה. ניקול לא יכלה שלא להרים גבה. למה המורה הזו חושבת שהיא תגרור את הכיתה למטה? רק בגלל שהיא מהכפר? היא הייתה קצת לא מרוצה אבל עדיין הלכה אחרי גברת אמרסון לכיתה. "שקט, כיתה! יש לנו תלמידה חדשה כאן. בבקשה קבלו את ניקול בברכה." למרות שהייתה מהססת, גברת אמרסון עדיין הציגה את ניקול לכיתה. כולם הרימו מבט וראו נערה צעירה מושכת עם תווי פנים מעודנים נכנסת. לרגע, הכיתה שקטה לפני שברדלי רוברטסון, חבר ועדת מועדון הספורט, קם ומחא כפיים. "ברוכה הבאה לתלמידה החדשה." אז הבנים בכיתה מחאו כפיים יחד. הם שמחו לקבל תלמידה יפה כזו. "היי, גארי, תראה, יש בחורה יפה בכיתה!" וויין אטקינסון דחף במרפקו את גארי פינלי שישב בשורה האחרונה. "תשכח מגארי. הוא מעוניין רק בבחורה הכי חמה בבית הספר." "אבל האפרוח הקטן הזה נראה אפילו יותר חם," אמר ג'ק פירסון, שהסתכל על ניקול בקלות דעת בסיפוק. גארי קימט את מצחו כששמע את הערתו של ג'ק. עיניו הכהות אז פגשו את עיניה הצלולות של ניקול. קרן שמש התפזרה על הנערה היפה. גופה הפרופורציונלי היטב עמד זקוף עם ניצוץ של יהירות וריחוק בה, מה שגרם ליופייה להיראות אפילו בלתי נגיש. "היא אכן יפה, אבל... איך זה שהיא דומה לשלג?" וויין היה סקרן. ג'ק גלגל את עיניו לעברו ואמר, "כל הבנות דומות לשלג בעיניים שלך." בעוד השניים מתווכחים זה עם זה, ניקול החלה להציג את עצמה. "אני ניקול, תלמידה שעברה לכאן. נעים להכיר את כולכם." גברת אמרסון ציפתה שניקול תאמר עוד כמה מילים, אבל ניקול לא עשתה זאת. אז, היא אמרה, "יש מקום פנוי בשורה השלישית מהסוף. את יכולה לשבת שם." "טס, טס. תלמידה שעברה לכאן בכיתה י"א. חשבתי שיש לה רקע מוצק להתפאר בו. מסתבר שהיא יכולה לשבת רק בשורה השלישית מהסוף." ג'ק התאונן. בכיתה ב', שלושת השורות האחרונות היו בדרך כלל שמורות לאלה עם הציונים הגרועים ביותר. נראה שהציונים של התלמידה החדשה הזו לא היו טובים במיוחד. ניקול נראתה כאילו לא שמה לב למבטים שלהם. היא התיישבה בנחת במושב הריק. רק אז גברת אמרסון החלה בהרצאה. גארי הביט בניקול עוד כמה מבטים והחל לחשוב שניקול נראית קצת כמו ריין רידל ושלג רידל, ושם המשפחה של ניקול היה גם רידל. כשהשיעור הסתיים, גברת אמרסון מסרה לכולם כמה מטלות ועמדה על הפודיום. "המטלות האלה הן שיעורי הבית של היום. אתם נדרשים להשלים אותם בזמן הלימוד העצמי בערב." "אה?" כולם התייפחו. גברת אמרסון ירתה מבט קר בכולם. "תפסיקו להתלונן. אם מישהו יגרור את התוצאות הכוללות של הכיתה למטה במבחן של החודש הזה, האדם יצטרך לעמוד במסדרון כדי להקשיב להרצאה שלי." גברת אמרסון אז הסתכלה על ניקול. ניקול לא הופתעה. היה שעשוע בעיניה. גברת אמרסון היא זו שהייתה נתונה למבטה של ניקול. "השיעור הסתיים!" לאחר שגברת אמרסון עזבה, כולם החלו לדבר עליה, ואמרו שהיא מפחידה יותר מרוחות רפאים. חלק מהתלמידים ניצלו את הזמן לאחר השיעור כדי לעשות את המטלה. ניקול רק דפדפה בכמה דפים והניחה אותם בצד. "את לא יודעת איך לעשות את זה, נכון?" הנער במושב הקדמי לפני ניקול חייך אליה, וחשף את ניביו וגומות החן על לחייו. הוא נראה חמוד. ניקול זכרה אותו; הוא היה הנער שמחא כפיים קודם לכן. "אני ברדלי רוברטסון, חבר ועדת מועדון הספורט. את יכולה לשאול אותי כל דבר שאת צריכה עזרה בו." ברדלי התנדב. וויין בשורה האחרונה צחק בסרקזם. "ברדלי, אתה יושב בשורה הרביעית, והציונים שלך בקושי עוברים. את מי עוד אתה רוצה לאמן?" "זה יותר טוב ממך, שהוא אחרון בכל מבחן." ברדלי השיב. תלמידים בשורה הרביעית כולם קיבלו ציון עובר. תלמידים שקיבלו ציון עובר בתיכון של מכון רויאל קריק נחשבו למצוינים בבתי ספר אחרים. "אתה—" וויין רצה להשיב. "זה מספיק!" גארי נזף בחוסר סבלנות.