למחרת היה סוף השבוע. ניקול קמה מוקדם לריצת בוקר, רק כדי לראות את סמואל וספנסר מחכים לה.
כשראו אותה מגיעה, שניהם חייכו בחנפנות. סמואל אמר, "ספנסר התלוצץ בפעם האחרונה שאני לא יכול להקדים אותך בריצה. אז אני אוכיח לו שהוא טועה היום."
"בסדר." ניקול חייכה. "אז כדאי לשניכם לעמוד בקצב."
"אל תדאגי. אני אעמוד בקצב." ספנסר חייך בניצחון. הוא אולי לא סטודנט לספורט, אבל הוא התאמן כמה פעמים בשבוע. הכוח הפיזי שלו
















