במקרה הזה, זה לא היה כל כך נורא להיות הארוסה שלו.
רגע; מה לעזאזל היא חשבה לעצמה? איך היא יכלה להתפשר רק בשביל הקפה?
היא השתעלה במבוכה אבל עדיין שמרה על צניעותה. "תודה לך, מר ג'ונסטון. אבוא שוב כשאפנה זמן."
היא אהבה קפה, אז למה לא, אם זה בחינם?
"בסדר." הוא בהה במראה היומרני שלה ולא יכול היה שלא לחייך. נראה שהילדה הזאת אהבה את פולי הקפה שלו.
"אני אלך עכשיו. נתראה." ניקול נופפה לשלום. היא חייכה חיוך
















