ניקול ניגשה וסטרה בעדינות על פניה של הילדה השמנה. "אז את יודעת מי אני." הילדה השמנה רעדה מפחד כמו חזיר שמחכה לשחיטה כשניקול בוהה בה בעיניים קרות. לבסוף, היא הבינה מדוע אנשים קראו לניקול בכל מיני שמות, אך אף אחד לא העז להתעמת איתה. זה היה בגלל שניקול הייתה אגרסיבית מדי. השתררה דממה מוחלטת במסדרון. הילדה השמנה נבהלה. היא לא חייבת לתת לניקול לדעת שהיא שם כדי לחפש איתה צרות. "אני - אני לא מכירה אותך.