ניקול הנידה קלות בראשה כדי לסמן לאדון רידל האב. הוא הניד בראשו ואמר, "היא בסדר. היא לא לקחה את זה ללב." "שמח לשמוע. אני אגיד לילד הזה ממשפחת וודס להתנהג. אף אחד לא יציק לניקול בבית הספר מעכשיו. הבטחתי לך את זה." "תודה רבה." אדון רידל האב היה מאושר והודה מיד לאדון אליסון. "אין בעיה. בוא נשתה כוס תה ביחד אם יהיה לך זמן בפעם הבאה," אמר אדון אליסון בנימוס. "בכל עת, אדון אליסון. תתקשר אלי כשיש לך זמן."