אווה, נקודת מבט אפילו לא ידעתי איך הצלחתי לעזוב את בית הקברות. רגע אחד בכיתי את נשמתי על קבר ההורים שלי, וברגע הבא כבר היה חשוך והגוף שלי היה נוקשה משינה ליד המצבה שלהם. איכשהו, מצאתי את דרכי הביתה. דחפתי את הדלת פנימה, והדבר הראשון שראיתי היה ריימונד, מעולף על הספה בסלון. או לפחות, הוא נראה מעולף... עד שהוא קפץ על רגליו ברגע שנכנסתי. כאילו, ממש קפץ, כמעט הפחיד אותי למוות. מצמצתי לעברו. "אתה לא יש