נקודת מבט של בלה
רצתי, אפילו לא ידעתי לאן אני הולכת – רק ידעתי שאני חייבת לברוח מהמקום הזה. העיניים שלי היו מטושטשות, והלב שלי פעם כל כך מהר שכאב לי.
חציתי את הכביש בלי לחשוב בכלל, ולפני שהספקתי להבין, צפירה חזקה צפצפה ממש לידי. הסתובבתי וראיתי מכונית בולמת בצרחות, במרחק סנטימטרים ממני. מעדתי לאחור, נאנקתי, הידיים שלי התעופפו כדי להגן על עצמי. הנהג הוריד את החלון וצעק עלי משהו, אבל אפילו לא שמעתי
















