שמואל אחז בטלפון בחוזקה, מקשיב בתשומת לב. "גרייס... זו את... בסדר, אני אפגוש אותך עכשיו." הוא סיים את השיחה, פניו השתנו מהלם למשהו רגוע יותר. ריימונד התקדם, עיניו מלאות דאגה. "זו הייתה אווה?" שמואל היסס לשנייה לפני שהניע את ראשו בחיוך קטן. "לא, זו רק קולגה, גרייס. אני מניח שכל מה שקורה השפיע עליי לרגע, בגלל זה צעקתי את שמה. הקולגה שלי צריכה את עזרתי בבית החולים עם מטופל." ריימונד בחן אותו לרגע, וא