נקודת מבט של ריימונד ישבתי בפגישה, מנסה להתרכז, אבל הראש שלי לא היה שם בכלל. לא הפסקתי לחשוב על אווה. היא אפילו לא טרחה להתקשר. טוב, היא בדרך כלל לא מתקשרת, ואם להיות כנה, אני מפחד להתקשר אליה ראשון. המנהל דיבר על איזה תחזיות או משהו, אבל לא הקשבתי. המשכתי להציץ בטלפון שלי כאילו הוא פתאום ידלק. כלום. "הגזמתי?" מלמלתי, המחשבות שלי חזרו למה שקרה אתמול. ואז שמתי לב שהחדר נדם. הרמתי את הראש והבנתי שבע