בהיתי במספר של ג'יידן במשך זמן רב, ליבי פועם במהירות. ואז, בלי לחשוב יותר מדי, חייגתי אותו. הטלפון צלצל פעמיים לפני שהוא הרים. "הלו?" קולו נשמע. "היי... זו בלה," אמרתי, מנסה להישמע אדישה. "אה, היי," הוא ענה, קצת מופתע. "אתה פנוי? אולי נוכל לאכול משהו?" שאלתי במהירות לפני שהספקתי לשנות את דעתי. הייתה הפסקה קצרה, ואז הוא צחקק, "בטח, למה לא." סיכמנו להיפגש במסעדה ליד בית הספר. הגעתי לשם ראשונה ובחרתי