נקודת המבט של אווה לא האמנתי למשמע אוזניי. האם ריימונד באמת אמר את זה? שאני עשיתי טוב? הרמתי אליו מבט, ממצמצת במהירות, מנסה לוודא שאני לא הוזה. אבל אז, הוא דיבר שוב, והפעם, זה פגע בי ישר בחזה. "עברת הרבה לבד," הוא אמר, קולו נמוך אבל מלא במשהו... משהו אמיתי. "ואני הייתי אנוכי. אפילו לא ניסיתי להבין אותך, אפילו לא קצת. האישה שחשפת זה עתה... היא הייתה אמורה להיות אמא שלי." הוא הניע את ראשו, כאב הבזיק