נקודת מבט של אווה חדר הישיבות היה עינוי למצב הרוח שלי. כל מה שריימונד אמר לא נכנס לי לאוזניים. ריימונד דיבר כבר כעשר דקות ברציפות, והצוות הנהן כמו בובות - כמובן שהם עשו זאת. "ולפני שנסיים את זה," הוא אמר, ועצר בטון השחצני הזה, "האם נוכל להקדיש רגע כדי למחוא כפיים לאווה על שהובילה את עדכון הדור הבא בצורה מושלמת?" מצמצתי. מחיאות כפיים? מה לעזאזל. החדר התפוצץ במחיאות כפיים, חלקן מאולצות, חלקן מביכות.