ארדן זה היה כאן. נקודת מפנה השנהב. היום ממנו חששתי מהרגע שטסה הציגה לי את הרעיון. היום שבו פנטזיית הניטרליות הסתיימה, וכולם היו צריכים לקבל החלטה - להצטרף לפלג או להישאר לחסדי הכאוס. לא עזבתי את המעונות שלי הרבה בשבוע האחרון, התגנבתי לשיעורים כמו צל, עבדתי במשמרות בשקט כמעט מוחלט בבית הקפה "אברמור". רואן עצר בכל משמרת עם הקסם השמשי והמילים המליציות שלו. אליאס נכח עם חיוך זדוני וחידה שלא ביקשתי. ג'