ארדן הנוף מהמושב שלנו היה פשוט לא מציאותי. קייד ואני מצאנו את עצמנו במלון במרחק חצי שעה מאליט, שם הוא הזמין ארוחת ערב מרשימה במיוחד. כשנעצתי מבט בחלון, יכולתי לראות את אליט מנצנצת מרחוק, האורות הבהירים שלה והעצים הגבוהים שמסביב גרמו לה לבלוט כמו תכשיט בלילה. כשחזרתי לקייד, שמתי לב שהוא חותך בשקט את הסטייק. "לא היית צריך להביא אותי לכאן, אתה יודע?" אמרתי, כשעשיתי כאילו אני מתמקדת בנברשת הענקית מעלי