ארדן "את רוצה ללמוד בסילבר לאונג'?" שאל אליאס כשנפגשנו מחוץ לבניין לשיעור האחרון שלי. הסכמנו להתחיל להתכונן לתחרות הקרובה, ולמרות שהתעקשתי שנפגש פשוט בשערים, אליאס הגיע עד לכאן. בלי להסס לרגע, נענעתי בראשי. "לא." גבותיו נקמטו בבלבול. "למה לא?" צמצמתי את שפתיי. האמת היא שלא היה לי מצב רוח להיתקל בסיינה. למרות שלא יכולתי להכחיש שהעקצוץ המתמשך מהסטירה שנתתי לה עדיין שלח ניצוץ מספק דרך כף ידי. עם חיוך