ארדן שנינו הצלחנו לצאת בלי בעיות, שזה היה נס בפני עצמו. הפגישה בדיוק הסתיימה, כך שהמסדרונות הראשיים היו מלאים בפקידים שונים. ובכל זאת, הקשבנו לעצתה של בהאני והגענו למכונית של קייד, שחנתה במרחק מטרים ספורים מהשער. התכופפתי נמוך יותר בצד הנוסע ונכנסתי לתא הנסתר מאחור. המקום היה קטן אבל נוח מספיק. בינתיים, קייד קידד לשומרים כאילו הכל כרגיל, וברגע שהם נופפו לו לעבור, שערי המתכת נפתחו בחריקה. היינו חופ