ארדן המילים שלו עדיין הדהדו בחדר הקטן. "את יפה מדי עכשיו כדי שאוכל לעמוד בפנייך." אפילו לא הספקתי לענות. האצבעות שלי התכווצו בתוך המגבת שלו, נאחזות בו. "קייד," מלמלתי אל שפתיו, נסוגה מעט. "אין כאן מצלמות." "זה לא בשביל נקודות," הוא מלמל בין נשיקות, מצחו נח על שלי. משהו בתוכי נסדק, והצמדתי את שפתיי בחזרה לשלו כאילו חיכיתי כל הזמן הזה. זרועותיי כרכו סביב צווארו, שלו כרכו סביב מותניי. ידיו היו מחוספס