ארדן
אחזתי את ידי כדי למנוע מהן לרעוד כשעצרנו מול הכיתה של השיעור הראשון שלנו. לא יכולתי לעצור את זה. בדרך לכאן, רוב הזאבים דיברו על ה'בתולה' שנרשמה לאקדמיה.
"ארדן, את באה?" שאלה טסה, והוציאה אותי ממחשבותיי.
הנהנתי וגררתי אחריה. הכיתה הייתה אפילו טובה יותר ממה שדמיינתי. או שאולי פשוט התרגלתי לפנים השחוקים של מעונות האדס. היה לה מראה חדש אך עתיק. כל המתקנים היו מודרניים, אבל העיצוב עצמו נראה קלאסי
















