אַרְדֵן בִּתְחִלָּה, הָרְאוּ פָּנֶיהָ מַבָּט שֶׁל הַפְתָּעָה. נִדְמֶה הָיָה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה שֶׁזֶּה אֲנִי. אֲבָל אָז, עֵינֶיהָ הֶרְאוּ בּוּז מֻחְלָט בְּרֶגַע שֶׁהֵבִינָה שֶׁבֶּאֱמֶת אֲנִי עוֹמֶדֶת לְפָנֶיהָ. זֶה שָׁבַר אֶת לִבִּי קְצָת מִפְּנֵי שֶׁהִיא הָיְתָה הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי. בָּטַחְתִּי בָּהּ בְּכָל לִבִּי, קִטַּרְתִּי עַל מִשְׁפַּחְתִּי, הִתְפַּעֵלְתִּי עַל גּ'ֵיקְסוֹן, אֲבָל