ארדן למרבה המזל, ממש בשנייה האחרונה, הבחנתי בדלת, מכוסה בוילון, משמאלי. התגנבתי פנימה בדיוק כשצעדים הדהדו במסדרון. החדר היה מואר באור עמום, אבל גם כך, יכולתי להבחין עד כמה הוא שמור היטב. זה רק העמיק את הסקרנות שלי לגבי מה המקום הזה. השארתי את האורות כבויים, כרעתי נמוך כשנעצתי מבט דרך הסדק הדק שבין הדלת לקיר. ליבי הלם בחזי. ווינטרס נכנס למשרדו. אפילו ממרחק, ניתן היה לראות את החשדנות שלו. הוא החל לס