ארדן
ברגע שקייד לחץ על כפתור הנגינה בטלפון שלו, שררה דממה כבדה בשטח כולו.
בהתחלה, ההקלטה נשמעה מגורענת, כפי שאופייני להקלטה מסוג זה, אך אז קולו של מר וינטרס בקע בצלילות.
"זהו תחילת הנפילה שלך. של הכל. אתה צריך להיות אסיר תודה שיש לך הורים... כי למען האמת, היית כבר שישה מטרים מתחת לאדמה אם לא היה לך אותם."
אנחות רחפו בקהל. יכולתי לראות את חוסר האמון על פניהם.
מישהו לחש, "זה אמיתי?"
"זה נשמע בדיוק כ
















