מצמצתי לעברו, נדהמת לחלוטין למשך שנייה, ואז בעטתי את העקבים שלי והכנסתי את רגליי לנעלי הבית. אפילו לא שמתי לב שכואבות לי הרגליים עד אז. הפליז הרך עטף את בהונותיי, חום זחל במעלה רגליי והתפתל איפשהו מטומטם בחזה שלי. הלב שלי חבט נגד הצלעות שלי כאילו הוא מנסה לברוח מהכלא. אשטון זרק שמיכה ענקית על ברכיי, מכסה את השמלה הדקיקה שלי. הוא נשען קלות. 'אם את צריכה משהו, תצעקי. אני רק אענה לשיחה שם.' ואז הוא נ