פסק דין: היא לא הייתה. חייכתי אליה במבוכה, הלחיים שלי בוערות כאילו בלעתי רדיאטור. חשבתי שהייתי עדין. כנראה שלא. אוקטביה צחקה, צליל כסוף. "חשבת שיש משהו ביני לבין אש, נכון?" אנחתי. "כן... אולי קראתי את כל הסיטואציה הזאת לגמרי לא נכון. סליחה, סתם הייתי טיפשה." היא חייכה. "אל תדאגי, את לא האישה הראשונה שמניחה את זה. אבל תאמיני לי - הוא כולו שלך. אש ואני קרובי משפחה." "אתם?" ניסיתי להיזכר אם זיהיתי דמ