הטיתי את ראשי, חייכתי אליה בחיוך זחוח. "אז, איך החיים בחו"ל התייחסו אלייך? מאחר שחזרת לעיר, אני מניחה שהמשפחה שלך החליטה לבטל את הנידוי?"
חיוכה של איזבל התערער, קפא לרגע לפני שהשתלטה על עצמה. "בסדר גמור. לא שעניינך. לידיעתך, המשפחה שלי מתייחסת אליי כמו למלכה שאני."
"אה, באמת? כמו מלכה? בגלל זה הם שלחו אותך עם מזוודה אחת בלי כרטיס חזור?"
היא טרקה את העקב שלה, אבל הקצה ניתז מהבטון ליד הבריכה, וגרם ל
















