אשטון ראה אותה מזנקת לתוך הבית, כולה גפיים מתנופפות ולחיים סמוקות. הוא פלט צחוק קצר ונמוך. אז הוא פנה לג'ינו שעדיין ריחף ליד דלת המכונית. 'פעם הבאה, אל תנהג כל כך מהר לעזאזל.' הנהג הנהן. 'כן, בוס.' הוא לא חלק על המובן מאליו - שאשטון בדרך כלל היה זה שנובח עליו ללחוץ על הגז. הוא העריך את עבודתו, ואת פיקות הברכיים שלו. אשטון נכנס לבית, משחרר את העניבה שלו תוך כדי הליכה. הסלון היה שקט. מירבל כבר הייתה