פניה של ויולט התעוו. היא ניסתה לגעת בטלפון, אך לשווא. הנערה התקרבה בציות. עיניה התרחבו. "יש פה M," היא פלטה. "קטן, אבל זה שם!" גל עבר בקהל. "זה החתימה של המעצבת, נכון? ה-M?" מישהו לחש, חזק מספיק כדי שלא ייחשב ללחישה. "כתוב M. לעזאזל, זה באמת העיצוב של מירבל!" פניה של ויולט הפכו מחיוורות כרוח רפאים לאדומות כסרטן בשתי שניות. היא חטפה את הטלפון שלה בחזרה וריסקה את כפתור ההפעלה כאילו היא מנסה לרצוח או