למחרת בערב, פתחנו בחזרה הגנרלית בארוחת ערב.
אשטון שלח את הצוות לדרכו לבקשתי.
אז, במקום לשבת מולי כרגיל, הוא החליק לכיסא שלידי, כאילו אנחנו כבר במסיבה של סבא שלו ומגלמים את הזוג המאושר.
הוא הצביע על המקומות שבהם אנשים יישבו, על מי אני צריכה לשים לב, איזה דוד מעמיד פנים שהוא צמחוני כדי להרשים את אשתו האובססיבית למיצי ירוקים אבל טורף סטייקים בסתר כמו טרול מערות, ואיזה מהם כמעט פוצץ אתר בנייה כי – תקש
















