ח'לוֹאי נָשְׁכָה אֶת שְׂפָתֶיהָ כְּשֶׁקָּמָה מִן הַסַּפְסָל. עָבְרוּ שָׁעוֹת, וְעִם זֹאת לֹא זָזָה לְרֶגַע. הִיא חָשְׁבָה בִּקְדִיחוּת עַל מִילְיַארְד דְּבָרִים שֶׁיָּכֹלָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִבְרֹחַ מֵהַגֵּיהִנּוֹם שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בּוֹ, אֲבָל הִיא עֲדַיִן הָיְתָה קְצָרָה בְּרַעְיוֹנוֹת. כָּל קֶשֶׁר הוֹבִיל לְאֵידֶן, וְזֶה הָיָה מְתַסְכֵּל כָּל כָּךְ.
הִיא לֹא הִכִּירָה אֶת הָאִישׁ הַזֶּה מַסְפ
















