עיני האלפא הבריקו בכעס, והוא הרים את ידו להכות אותה. אך לפני שהצליח להנחית את המכה, הדלת נפתחה בחוזקה, וליאם נכנס. "מה קורה כאן?" הוא דרש, קולו נחוש. האלפא שחרר את חוליי ועשה צעד אחורה, הבעתו הפכה ניטרלית. "רק מלמד את האסירה שלנו לקח," הוא אמר באדישות. עיניו של ליאם הצטמצמו, והוא הביט מחוליי אל האלפא. "אני לא אסבול התנהגות כזו," הוא אמר בתקיפות. "חוליי היא לא רק אסירה, היא אורחת בביתנו. ואני מצפה