כשמר תומאס קורא למקס לעלות לדוכן, שקט דרוך משתרר באולם בית המשפט. עורך הדין הוותיק יודע איך לסחוט עדים, ושפת הגוף של מקס מסגירה את עצביו כשהוא ניגש לדוכן.
"מר וולאס," מר תומאס מתחיל בנימה נוטפת סמכות מתורגלת, "סיפקת לנו סיפור לא רע בכלל. סיפור על אישה שאכולת קנאה עד כדי כך שהיא נקטה בהרעלה של חברתה הטובה ביותר. ואתה, מר וולאס, הוא עד הכוכב בדרמה הקטנה הזו."
מקס בולע רוק בכבדות, עיניו נעות בחוסר שק
















