כשליאם פנה לפינה, הוא ראה את איידן נשען על קיר ומעשן סיגריה. לבו של ליאם החל לפעום במהירות, ואגרופיו נקמצו. הוא ידע שהוא לא צריך להיות שם, שעליו להתרחק ולנסות לשכוח הכל. אבל הקנאה והכעס שהרגיש היו חזקים מכדי להתעלם מהם. הוא ניגש לאיידן, שהרים את מבטו וחייך. "נו, נו, נו," אמר איידן. "תראה מי החליט להופיע. התחלתי לחשוב שאתה פחדן מדי כדי להתמודד איתי." ליאם חרק שיניים. "אני לא מפחד ממך," הוא אמר. "פש