כשקלואי עמדה בפתח, צופה באיידן הולך, לבה התנפץ לאלף רסיסים. כובד ההחלטה שלה לחץ עליה, חונק אותה בחרטה וצער. היא בדיוק שחררה את האיש שאהב אותה, הכל בגלל רגשותיה הלא פתורים כלפי ליאם. דמעות זלגו על פניה כשסגרה את הדלת, שוקעת על הספה בדירתה הריקה. מוחה היה מערבולת של רגשות, והיא לא הצליחה לנער את ההרגשה שהיא עשתה טעות חמורה. היא בחרה באי ודאות על פני יציבות, בעבר על פני ההווה, ועכשיו היא נותרה עם לא