מנקודת מבטה של ג'ודי: "אירן," ברכתי אותה, אסירת תודה שנשמעתי חזקה יותר ממה שהרגשתי. "לא ציפיתי לראות אותך כאן." "אה, סתם קניתי כמה דברים לחתונה הקרובה שלי," היא אמרה, מרימה את שקית הקניות שלה. היא הציצה בנאן. "ומי זאת?" בלעתי את הגוש בגרוני; הדבר האחרון שרציתי היה שאירן תהיה סקרנית לגבי נאן ותנסה לקחת גם אותה. ידעתי שזה לא הוגן מצדי להאשים את איתן בכך שהוא עזב אותי בשביל אירן, כי היא קורבן בדיוק כ