"הרשי לי להדגים?" הוא שאל, צועד סביבי. הוא ניגש לערכת הקשתות והניח את האשפה על גבו. הוא שלף חץ מהאשפה, הרים את הקשת מהאדמה וצעד לעבר המטרה; הוא עמד במרחק מהמטרה.
הוא הניח את החץ בקשת ושחרר את המיתר. הוא פגע במרכז המטרה תוך שניות. עמדתי לומר לו שהוא די קרוב למטרה ופעוט יכול לעשות זאת. אבל אז הוא התרחק מהמטרה, הגדיל את המרחק וחזר על התהליך, חותך את החץ הראשוני באמצע.
נשמתי לרווחה, מעולם לא ראיתי חץ
















