"לא," היא אמרה לי, בנימה רכה יותר. "בכנות, רציתי לבלות איתך, כי רציתי לדבר. הייתי צריכה מישהו לדבר איתו והייתי צריכה להרגיע את עצמי שהכל בראש שלי." "מה מטריד אותך?" שאלתי אותה. היא נשכה את שפתה התחתונה ובהתה בידיה. "לא כאן," היא אמרה לבסוף לאחר שתיקה קצרה. "פשוט נהנה מהערב קודם. נוכל לדבר כשנאכל ארוחת ערב." בהיתי בה לרגע ארוך יותר לפני שנכנעתי. אם היא לא רצתה לדבר עכשיו, אז לא נדבר עכשיו. היא רצתה