"רנה?" שאל איתן. אירן צחקקה. "כינוי ילדות," הסבירה. "וואלי, זה ארוסי, איתן." "אה, איתן האינסופי. תענוג סוף סוף לפגוש אותך. שמעתי דברים נפלאים מבת דודתי," אמר וולטר, לוחץ את ידו של איתן. "קראתי חלק מהעבודות שלך לפני זמן מה. אתה די ידוע ברחבי צרפת. אתה צריך להיות גאה בעצמך," אמר איתן. "מה דעתכם שניכנס לטרקלין? יש שם אוכל ושתייה," הציעה אירן, אוחזת בזרועו של וולטר ומכוונת אותו במורד המסדרון לכיוון הט