מנקודת מבטה של ג'ודי: לא הייתי עיוורת. הבחור שהסתובב בסלון עם איירין ואית'ן היה מושך להפליא. הוא גם היה נראה לי מוכר איכשהו. הוא הסתכל עליי כאילו הייתי האדם היחיד בעולם וזה גרם ללחיים שלי לבעור. מצמצתי כמה פעמים וחייכתי אליו חיוך קטן לפני שעזבתי את החדר במהירות וחזרתי למאט בחוץ. הוא זרק סכינים על הבובות. הצורה שלו השתפרה עם הזמן. כשניגשתי, הוא עצר ולקח את בקבוק המים שהגשתי לו. "אתה יודע אם איירין