פֶּרִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵלַי הִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּנּוֹת, הִרְגַּשְׁתִּי מַהִי חֵרוּת בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי. בַּיָּמִים שֶׁהוֹבִילוּ לְיָרֵחַ הַמָּלֵא, הָיִיתִי גְּרִידָה בְּעוֹרִי שֶׁלִּי. הַמֹּחַ שֶׁלִּי רָץ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם. הָיִיתִי רַגְזָנִית וְלֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל לִהְיוֹת בְּקִרְבַת אָף אֶחָד. בִּמְיֻחָד דָּארֶן. הוּא הָיָה מְבוּגָּר מִמֶּנִּי בְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁ